אוקיי , אחרי לבטים רבים החלטתי לשתף את העולם ברעיון הקטן שלי. האמת היא שמדובר ברעיון פשוט אך כזה שמצריך התלהבות מצד הגולשים , אתם , שיהיו מוכנים להרים את הכפפה הוירטואלית שאני זורק. כאדם שמגדיר את עצמו ככותב אני נאלץ לא פעם לא להשלים דברים שאני מתחיל לכתוב. למה ? אין לי ממש סיבה לכך , אני מניח שהכותבים מביניכם מכירים את זה טוב, למעשה כל בנאדם מכיר את העניינים האלה שאתה מתחיל ולא מסיים. ויש מספיק אמהות פולניות שיטרחו להזכיר לנו את זה. בכל אופן, לפני מספר שנים התחלתי לכתוב סיפור אבל לא עשיתי איתו שום דבר, מה שאיפשר לו לזכות לתשואות ואהדה של המגירה והמדף התחתון בלבד. העניין הוא שהסיפור הזה תקוע: אומנם יש לו התחלה, אבל אין לו אמצע ומן הסתם אין לו סוף. כאן אתם (או לפחות אלה מביניכם שיהיו מוכנים להרים את הכפפה) נכנסים לתמונה. בקיצור, אני זקוק להמשך לסיפור, אבל העניין עשוי להיות מגניב עוד יותר: לסיפור הזה יכולים להיות מספר המשכים ולמעשה הוא לא חייב להסתיים לעולם. אם תרצו זו הגירסה שלי ל"הסיפור שאינו נגמר", אבל הפעם הוא עשוי באמת לא להסתיים
? איך זה עובד בפועל
רושמים המשך לסיפור , אבל תשתדלו לא לסיים אותו (פה הקאטץ') ותעלו את ההמשך שכתבתם לבלוג / אתר שלכם. שלחו לי את הלינק הרלוונטי ואני אפרסם אותו כאופציה להמשך הסיפור. אחר כך תציינו בפני קוראי / גולשי הבלוג / אתר שלכם שהם יכולים לכתוב את ההמשך שלהם לקטע שלכם ואז תוסיפו אתם את הקישור הרלוונטי בדף שלכם וכך הלאה. השאיפה היא לפתח את הסיפור לאינספור כיוונים אפשריים, אפשר למזג אותו (תהיו יצירתיים כן ?) לתוך עלילה שכתבתם לפני שנים וגם היא שכבה אצלכם תקופה ארוכה במגירה
:וכאן מתחיל הסיפור שאינו (זו השאיפה) נגמר
אביתר חש חסר ביטחון בערך כשם שחש עצמו חי. היה מתיישב על מיטתו המוכלת בחדרו מלא היתושים, רוחש הסכנה. מביט בשעונו: 15:36. צורב בזכרונו : חמש עשרה ושלושים ושש. שלוש שלושים ושש. כשהסיק שנוכחותו בחדר המכיל מיטה, מיותרת, החליט להסתלק לעיר האורבת בחוץ. מילא את כיסיו בידיו. יצא מן החדר. אחר כך מן הבית. הביט ב-15:40 (שעונו).
? איך זה עובד בפועל
רושמים המשך לסיפור , אבל תשתדלו לא לסיים אותו (פה הקאטץ') ותעלו את ההמשך שכתבתם לבלוג / אתר שלכם. שלחו לי את הלינק הרלוונטי ואני אפרסם אותו כאופציה להמשך הסיפור. אחר כך תציינו בפני קוראי / גולשי הבלוג / אתר שלכם שהם יכולים לכתוב את ההמשך שלהם לקטע שלכם ואז תוסיפו אתם את הקישור הרלוונטי בדף שלכם וכך הלאה. השאיפה היא לפתח את הסיפור לאינספור כיוונים אפשריים, אפשר למזג אותו (תהיו יצירתיים כן ?) לתוך עלילה שכתבתם לפני שנים וגם היא שכבה אצלכם תקופה ארוכה במגירה
:וכאן מתחיל הסיפור שאינו (זו השאיפה) נגמר
אביתר חש חסר ביטחון בערך כשם שחש עצמו חי. היה מתיישב על מיטתו המוכלת בחדרו מלא היתושים, רוחש הסכנה. מביט בשעונו: 15:36. צורב בזכרונו : חמש עשרה ושלושים ושש. שלוש שלושים ושש. כשהסיק שנוכחותו בחדר המכיל מיטה, מיותרת, החליט להסתלק לעיר האורבת בחוץ. מילא את כיסיו בידיו. יצא מן החדר. אחר כך מן הבית. הביט ב-15:40 (שעונו).
